שני מסלולים: פינוי-בינוי והתחדשות בניינית
התחדשות עירונית מחליפה בניינים ותיקים בבניינים חדשים, עמידים ומודרניים. בפועל יש שני מסלולים עיקריים, והבחירה ביניהם משפיעה על היקף הפרויקט, על משכו ועל מה שבעלי הדירות יקבלו.
פינוי-בינוי
חל על מתחם שלם של כמה בניינים, ולעיתים על חלק משכונה. הבניינים נהרסים, בעלי הדירות עוברים לדיור חלופי לתקופת הבנייה, ובמקום נבנה מתחם חדש. הפרויקט מחייב תכנית מפורטת חדשה למתחם, ולצד הדירות היזם נדרש בדרך כלל גם לשדרוג תשתיות ומרחב ציבורי. ההיקף גדול יותר, ובהתאם גם משך הזמן עד הסיום.
התחדשות בניינית
חלה על בניין בודד: הריסה ובנייה מחדש, או חיזוק ותוספת בנייה. בעבר הסתמך מסלול זה על תמ״א 38, אך תוקפה של תמ״א 38 פקע. במקומה מאשרות רשויות מקומיות תכניות עירוניות להתחדשות בניינית, ולכן מה שמותר לבנות תלוי היום בתכנית של העיר.
האם הבניין מתאים להתחדשות עירונית
לפני שבעלי הדירות משקיעים זמן ואנרגיה, כדאי לבדוק שלושה דברים:
- המיקום והמדיניות העירונית. הבניין נמצא באזור עירוני ותיק, והמדיניות של העירייה תומכת בהתחדשות באזור. את המידע אפשר לקבל במינהלת ההתחדשות העירונית ביישוב או במחלקת ההנדסה של העירייה.
- כדאיות כלכלית ליזם. היזם מממן את הפרויקט מהדירות הנוספות שהוא בונה ומוכר. אם התכנית לא מאפשרת מספיק דירות נוספות, לא יימצא יזם שיבצע את הפרויקט.
- בדיקה ראשונית. בפינוי-בינוי הכדאיות נבחנת לפי תקן שמאי 21. לבדיקה ראשונית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מפרסמת מחשבון כדאיות, אך הוא אינו תחליף לבדיקה שמאית של הפרויקט הספציפי.
מי משלם על הפרויקט
לפי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כיום מקובל שהיזם נושא במלוא עלויות הפרויקט: עלויות התכנון והבנייה, שכר הדירה של בעלי הדירות בתקופת הבנייה, ושכר בעלי המקצוע שמייצגים את בעלי הדירות, כמו עורך דין ומפקח בנייה.
את העלויות האלה היזם מכסה ממכירת הדירות הנוספות שנבנות בפרויקט. משום כך, בפרויקט שהכדאיות הכלכלית שלו גבולית, כל עלות נוספת מכבידה עליו, וכדאי לקחת זאת בחשבון כבר בשלב המשא ומתן.
חמשת השלבים הראשונים
כל פרויקט שונה, אבל סדר הפעולות הנכון דומה כמעט תמיד:
- החלטה עקרונית. בעלי הדירות בודקים שהבניין מתאים ושיש כדאיות כלכלית.
- הסכמות ובחירת נציגות. בעלי הדירות מגיעים להבנה ביניהם, ובמקרה הצורך גם עם הבניינים הסמוכים, ובוחרים נציגות.
- בעלי מקצוע מטעם בעלי הדירות. בראש ובראשונה עורך דין שייצג אותם מול היזם, ולצידו מפקח בנייה.
- בחירת יזם והתקשרות עימו, בליווי עורך הדין של בעלי הדירות.
- תכנון והיתר. היזם מקדם את התכנון מול מוסדות התכנון, ולאחר אישורו מבקש היתר בנייה.
הסדר הזה חשוב: נציגות ועורך דין לפני יזם. בעלי דירות שמתחילים מהיזם מנהלים משא ומתן בלי מי שייצג את האינטרס שלהם.
מארגנים והסכמי ארגון
לעיתים הפנייה הראשונה לבעלי הדירות מגיעה ממארגן, גורם שמבקש להחתים אותם על התחייבות לבלעדיות לתקופה מסוימת כדי לקדם עסקה. הסכם כזה נקרא הסכם לארגון עסקה, והוא מוסדר בחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע״ז-2017.
- תוקפו של הסכם ארגון מוגבל בחוק, לפי שיעור החותמים ולפי התקדמות הפרויקט.
- אסור להחתים על הסכם ארגון לפני שנערך כנס דיירים. בכנס צריכים להשתתף 40% לפחות מבעלי הדירות. בבית משותף של 17 דירות ומעלה אפשר להגיע ל-40% בשני כינוסים יחד, ובלבד שבראשון השתתפו 30% לפחות ובשני 20% לפחות.
לפני שממשיכים לשלב הבא
0 מתוך 4
הסימונים נשמרים בדפדפן הזה בלבד.
